להלן מספר "מלכודות" אופייניות בביקורת הכוללות סוגיות ומצבים מיוחדים בביקורת שהפתרון שלהם אינו נכלל בפרסומים המקצועיים המקובלים (תקנים, הנחיות וכיו"ב). אנו ממליצים להכיר מצבים אלו בטרם ניגשים לבחינת המועצה
מהו נוסח חוות הדעת במצב בו חברה לא יישמה תקן חשבונאי בסכומים מהותיים מאוד ולפיכך נדרשת חוות דעת שלילית על הדוחות הכספיים ובנוסף קיימת הגבלה ביקורת ממניעים שאינם מוצדקים (הגבלה שבשליטת הנהלת החברה) המחייבת הימנעות בחוות הדעת?
האם רואה החשבון יכול להימנע בחוות הדעת במקרים של אי ודאות?
סעיף 25 לתקן ביקורת 705 קובע: "לא תהא זאת גישה הולמת של מבקר אם יתפטר מתפקידו, במקום להסתייג, לתת חוות דעת שלילית או להימנע, כאשר הנסיבות מחייבות זאת". סעיף 107 לתקן ביקורת 315 קובע כי: "…במקרים מסוימים לא תהיה למבקר אפשרות אחרת אלא לשקול התפטרות מתפקידו".
כיצד והאם ניתן להסביר את הסתירות, לכאורה בין שני התקנים?
סתירות בין סעיף 9 לתקן ביקורת 705 לבין הבהרה של לשכת רואי החשבון המתייחסת לתקנה 21 בתקנות רואי חשבון
סעיף 9 לתקן ביקורת 705 קובע: "המבקר יוכל לתת חוות דעת בלתי מסויגת, אם ביצע את בדיקתו בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, ותוצאות בדיקתו הניחו את דעתו כי הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים, מכל הבחינות המהותיות, תוך יישום עקיב של כללים אלה, וניתן בהם גילוי נאות."
לשכת רואי החשבון פירסמה בשנת 1982 הבהרה המתייחסת לתקנה 21 בתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון) – התשל"ג 1973, שבה נקבע כי: "…בנסיבות מסוימות יתכנו מקרים בהם חובת ההצגה והדיווח הנאותים תחייב סטייה מגילוי דעת כלשהוא לפי שיקול דעת מקצועי. לפיכך בנסיבות מיוחדות סטייה מהוראות גילוי הדעת אינה מחייבת בהכרח מתן חוות דעת מסויגת או הימנעות ממתן חוות דעת…"
כלומר, סעיף 9 לתקן ביקורת 705 קובע שניתן לתת חוות דעת בנוסח האחיד רק במצב בו יושמו כללי החשבונאות המקובלים. לעומתו קובעת פרשנות הלשכה כי ניתן במקרים מסוימים לתת חוות דעת בנוסח האחיד גם במצבים בהם קיימת סטייה מכללי החשבונאות
כיצד ניתן ליישב את הסתירה בין שתי הקביעות, אם בכלל?
5. האם במקרה של הגבלה בביקורת הדורשת הימנעות בחוות הדעת ניתן להוסיף גם הפניית תשומת לב לסוגיית העסק החי?
סעיף 4 לתקנות רואי חשבון (ניגוד עניינים ופגיעה באי תלות כתוצאה מעיסוק אחר), התשס"ח 2008 קובע כי "רואה חשבון מבקר שעוסק במישרין או בעקיפין בעיסוק אחר ולא ניתן לכך גילוי בדוחות הכספיים או בדוח הדירקטוריון בחברה ציבורית, יינתן לכך גילוי בדוח שלו שנכללת בו חוות דעתו על הדוחות הכספיים של המבוקר".
השאלה היא היכן יש לכלול גילוי זה בחוות הדעת והאם נדרשת הסתייגות בגינו? כיצד מנסחים זאת?
מהו נוסח חוות הדעת על דוחות כספיים פרופורמה?
תקן ביקורת 705 קובע חמישה מצבים בהם נדרשת פסקת הפניית תשומת לב בחוות הדעת (הדגשת עניין מסוים, עסק חי, אי-ודאות, הצגה מחדש (RESTATEMENT) וכאשר חוות הדעת על אחד מהדוחות הכספיים המוצגים לתקופת דיווח קודמת שונה מחוות הדעת שהתפרסמה בעבר).
האם קיימים מצבים נוספים על אלו המוזכרים בתקן? (רמז – קיימים לפחות שלושה)
תשובות למלכודות אלו ולמלכודות נוספות תוכלו לקבל רק במיומנות!
מיומנות – להגיע מוכנים לבחינה בביקורת!