ביקורת לא מה שחשבת… חששות לחוד ועובדות לחוד
סוד גלוי הוא שרוב הסטודנטים מייחסים חשיבות רבה יותר לבחינת המועצה בפיננסית מאשר לבחינת המועצה בביקורת. רובם המכריע של הסטודנטים מעריכים שהסיכוי שלהם להיכשל בבחינה בפיננסית גבוה מהסיכוי שיכשלו בבחינה בביקורת. תפיסות אלו רווחות בקרב רוב הסטודנטים, למרות שהעובדות (לאורך שנים רבות מאוד) מלמדות את ההיפך הגמור:
שיעורי המעבר בבחינת המועצה בביקורת נמוכים באופן עקבי ושיטתי משיעורי המעבר בבחינת המועצה בפיננסית. שיעור המעבר בביקורת בכל אחד מ – 10 המועדים האחרונים (למעט קיץ 2011) היה נמוך באופן משמעותי משיעור המעבר בפיננסית.
ב – 10 המועדים האחרונים של בחינות המועצה ניגשו במצטבר 13,344 סטודנטים לבחינת המועצה בביקורת לעומת 11,306 סטודנטים שניגשו לבחינת המועצה בפיננסית. בממוצע ניגשים לבחינה בביקורת בכל מועד 204 סטודנטים יותר מאשר לבחינת בפיננסית.
שיעור המעבר הממוצע הרב שנתי בבחינת המועצה בפיננסית (מתייחס ל – 10 המועדים האחרונים) עמד על 73.5% ואילו שיעור המעבר הממוצע הרב שנתי בביקורת עומד על 61% בלבד.
ביקורת לא מה שחשבת…בעבר מועצת רואי החשבון רצתה לבטל את אחת מהבחינות הסופיות – תנחשו איזו?
ביקורת הוא מקצוע מיותר – חבל שלומדים אותו – האמנם? טענה זו נשמעת גם היא פעמים רבות מסטודנטים וחבל שכך. הביקורת מהווה את לב ליבו של מקצוע ראיית החשבון וחשיבותה אדירה. לידיעתכם, רוב רובן של המעילות, הקריסות והמשברים שאירעו בחברות נובעים מכשלים בביקורת ולא מכשלים בפיננסית….
הידעתם כי בשנת 2011 מינתה מועצת רואי חשבון ועדה מקצועית בראשותו של נשיא הלשכה דאז כדי לבחון את נהלי בחינות המועצה. בפני הועדה הועלתה הצעה לתת לבוגרי שנת ההשלמה פטור מהבחינה ב….חשבונאות פיננסית מתקדמת(!!!) ולדרוש מהם לעמוד רק בבחינת רישוי אחת – הבחינה הסופית בביקורת! הנימוק היה " מקצוע הביקורת הוא המקצוע המייחד את רואי החשבון ובזכותו המקצוע הוכר כבר רישוי"
ביקורת לא מה שחשבת…הקשר בין הבחינה בביקורת ללימוד נהיגה
חלק גדול מהסטודנטים סבור שאין צורך בהשקעה מיוחדת בביקורת כדי לעבור את בחינת המועצה. הטיעון הרווח שאנחנו שומעים לא מעט הוא "אחחחח בחייכם, זה רק ביקורת, שבוע לפני הבחינה נפתור קצת בחינות מועצה ונעבור – דרך אגב, כמה בחינות מועצה אתם ממליצים לפתור לפני הבחינה….?"
אז זהו שביקורת זה לא עוד מקצוע, לימוד בע"פ, שינון, פתרון עוד ועוד בחינות מועצה….זו לא הדרך שלנו. כדי ללמוד באופן יעיל את החומר וכדי לעבור את הבחינה צריך להבין את הביקורת.
אי אפשר להבין את הביקורת רק מקריאה של פתרונות של בחינות מועצה. ללמוד לבחינה בדרך של לפתור עוד ועוד בחינות דומה לתלמיד שרוצה להוציא רישיון נהיגה וניגש ישר לטסט ללא לימוד מקדים…
ביקורת לא מה שחשבת… – "ביקורת המקצוע הכי משעמם בעולם" האמנם?
לא פעם אנחנו שומעים את הטענה שביקורת זה המקצוע הכי משעמם בתואר. אין ספק שכשלומדים נהלים, הנחיות וחוקים בע"פ זה נורא משעמם. האקשן מתחיל כשמתחילים להבין את הביקורת. או אז נחשפים ליופי של המקצוע, לחוכמה הרבה הקיימת במתודולוגיה של הביקורת ולכלים האדירים שהמקצוע נותן לרו"ח הן בחייו המקצועיים והן מחוצה להם…
ביקורת לא מה שחשבת…מיהו לוקה פאצ'ולי? מה הקשר בין תקופת הרנסאנס לחשבונאות? והאם מולדת הפיצה היא גם מולדת החשבונאות?
עדויות לרישום מסודר של נתונים הקשורים לפעילות כלכלית מסוימת קיימות כבר בעולם העתיק ובמקרא. פפירוסים וכתובות חרס עתיקים ממצרים העתיקה כוללים תיעוד רישומי מס וניהול מחסני מזון שנוהלו על ידי פקידי השלטון. בתקופת הרפובליקה הרומית (400 לפנה"ס ואילך) כבר הייתה מערכת בנקאית מפותחת והאזרחים נדרשו להציג דו"חות אישיים על נכסיהם והתחייבויותיהם לצורך חישוב המס.
ימיה של החשבונאות המודרנית התחילה בהמצאת החשבונאות הכפולה: רישום כפול של כל אירוע פיננסי בצד החובה והזכות, בתקופת הרנסאנס באיטליה. המבשר הגדול של השיטה היה לוקה פאצ'ולי שחי ופעל במאה ה-15, ופרסם ספר שעסק בנושא החשבונאות הכפולה. מטרת השיטה היא "לתת לסוחר מידע מיידי על נכסיו והתחייבויותיו", כך לפי הגדרתו.
לוקה פאצ'ולי בספרוSumma de arithmetica, geometrica, proportioni et proportionalita שיצא לאור בוונציה ב-1494 ראוי לציון גלל תיאור מערכת חשבונאית למעקב אחרי חשבונות בשם הנהלת חשבונות כפולה ששימשה את סוחרי ונציה בזמן הרנסאנס באיטליה. פאצ'ולי נחשב בעיני רבים כאבי החשבונאות וראיית החשבון. השיטה אותה פרסם משמשת עד ימינו את מנהלי החשבונות ברוב המערכות להנהלת חשבונות. הוא תיאר את השימוש ביומנים וחשבונות (ledger), והזהיר "שאל לו לאדם לישון בלילה בטרם כל החשבונות מאוזנים" החשבונות אותם ציין כללו נכסים (כולל חייבים ומלאי), התחייבויות, הון עצמי, הכנסות והוצאות – כקטגוריות החשבונות שמדווחים על ידי ארגון במאזנים ובהצהרות הון. הוא הדגים רשימות סיכום של סוף שנה והציע את שיטת מאזן הבוחן כדי להוכיח חשבון מאוזן. בנוסף חיבורו נוגע במגוון רב של נושאים הקשורים לאתיקה של חשבונאות וישוב הוצאות.
ראוי לציין כי בסביבות תקופה זו החלו לעבור מרישומים בספרות רומיות למספרים המוכרים לנו היום – ספרות הודיות-מערביות. המעבר הקל על הרישומים ותרם להתפתחות החשבונאות הכפולה.
השימוש בשיטה זו התרחב בבריטניה עם הקמת מיזמים שעסקו במסחר בינלאומי, דוגמת חברת הודו המזרחית ההולנדית, שהיו צריכות לדווח באופן מעורר אמון על תוצאות הפלגות מסחריות למשקיעיהם.